גידולים ברחם (אולטרסונוגרפיה מתבצעת בשלב הראשון של מחזור הווסת ומאפשרת להעריך את גודל הצמתים ברחם, את המבנה שלהן, כמו גם את המיקום שלהן ברחם, דבר שחשוב מאוד להחלטת שיטת טיפול עתידית).
אנדומטריוזיס (אולטרסונוגרפיה מתבצעת בשלב השני של מחזור הווסת ומאפשרת לזהות נוכחות של אנדומטריוזיס במיומטריום).
תהליכים דלקתיים באברי המין (אולטרסונוגרפיה יכולה להתבצע הן בשלב הראשון והן בשלב השני של מחזור הווסת ומספקת תמונה של נוכחות של תהליך דלקתי ברחם, שחלות ותוספים).
ציסטות וגידולי שחלות (אולטרסונוגרפיה מתבצעת מייד אחרי הווסת ומאפשרת לאבחן את נוכחות הציסטות (כמו ציסטות זקיקיות, ציסטות אנדומטריומידיות, ציסטות של גוף צהוב, ועוד), כמו גם את נוכחות יצירה דמוית גידול).
דיספונקציה של השחלות (אולטרסונוגרפיה מתבצעת מספר פעמים בשלב המחזור השונה ומאפשרת לזהות באיזה שלב יש כשל במערכת הרבייה).
תקופה לאחר ניתוחים (כולל לאחר הפלות, כאשר האולטרסונוגרפיה מתבצעת על פי אינדיקציות ובמקרה של סיבוכים).
לאבחן הריון בשלבים המוקדמים (אולטרסונוגרפיה מאפשרת לאבחן הריון בשלב מוקדם). הרופא יכול לאתר את נוכחות הביצית ברחם כבר ביום 5-7 של מחזור הווסת.
לאולטרסונוגרפיה תפקיד חשוב ברפידולוגיה. היא הפכה לשיטה חיונית לאבחון מטופלות הסובלות מאי פוריות. אולטרסונוגרפיה מאפשרת להעריך את מצב השחלות, הרחם וחצוצרות. אולטרסונוגרפיה היא שיטה בלתי נפרדת לניהול מעקב אחר התפתחות הזקיקים, דגימות ביציות, העברת עוברים, הערכת הריון מוקדמת והריונות חוץ רחמיים.
בנוסף, יש לציין את תפקיד האולטרסונוגרפיה עם ניגוד לאבחון מעבר חצוצרות ומצב חלל הרחם.
האיכוהיסטרוסלפינגוגרפיה (Echo-HSG) היא שיטה לבדיקת מצב חלל הרחם ומעבר חצוצרות על בסיס אולטרסונוגרפיה.
